אלו ימים אחרונים של קיץ ,
ימים אחרונים של החום הגדול .
אויר הלילה קצת פחות סמיך , גוף אל גוף לאט מתכווץ - קרב ובא .
אלו ימים אחרונים של קיץ ,
קרני השמש גוועות מהר , ועוד מעט יבוא הגשם לשטוף את זיעת הזמן והכאב מנפשינו .
ימים אחרונים של קיץ ,
וזה שוב זמן של יחד והכל יכול לקרות .
ימים אחרונים של קיץ ,
מעירים רסיסים של תמימות - שהיתה ואינה .
אויר הרים מנשב , מצננן לחיים בוערות מטיפה מרירה .
שבת בערב כולם יחד, כמו פעם , כמעט , כמו עכשיו - רק מעט נשתנתה האדרת .
ימים אחרונים של יחד , בחום , סביב הבאס שדופק באוזניים , סביב סיפורי ילדות מתוקים .
ימים אחרונים של קיץ ,
מזכירים פנים , מעירים חיוך עצוב שמבכה על זמן שנשכח , על ימים שתכף ירחקו .
ימים אחרונים של קיץ ,
הנדנדות בפארק מיותמות , והקרוסלה ממשיכה לנוע בדיוק כמו הזמן שלא מרפה לרגע .
שמש יורדת , אויר מתכווץ , לחות מתישה נשימה .
אפשר כבר לראות סיתווני ושלכת , למרות שהחום עוד בוער .
ימים אחרונים של קיץ ,
שהיה מלא בדם , בזיעה , ועופרת .
ימים אחרונים , כן .... והתשוקה עוד בוערת , מעירה נשמה ונגיעות של ילדות המסרבת לסגת , מסרבת לשתוק.
ימים אחרונים של קיץ ,
ואני שוב מתאהבת בחיים , בצבעים העזים -
כמו ילדה
כמו שיר שנולד
כמו תפילה
כמו התחלה חדשה .
|
;){kind=link}