תיראי אותך , איך את כל כך דקה , כל כך הרבה חמלה , כל הרבה עדנה .תיראי אותך מחצינה עור של פיל , קוצים קטנים של עצמאות מופרזת .
וברגעי האושר אני מביט בך ורואה איך את לפתע משילה עורך וכמעט לא יכולה לנשום , והפנים שלך נהיות חיוך אחד גדול , שמרחיב את העולם .
איך איתך בלילות הקרים אני יכול להיות שקט , חמים .
בסוף היום טובעים ביחד בשמיכה עבה על הספה הרחבה ,
העולם בחוץ נראה לא הכרחי , וקולות הגשם מטופפים כמו בחופה .
בואי את . כמו שאת .
אני לא צריך שכבה עבה של צבע , מספיק לי בוהק עור פנייך ,
כף ידי מבקשת רק לגעת בלחייך .
תיראי אותך אני רוצה שתאמיני .
בואי את , איתי את יכולה להרגע, להוריד את הפאסון , את הדימיון , את כל מה שנדמה לך נכון ולא נכון ,
איתי את יכולה לחשוף פנים .
תיראי אותך , ילדה יפה , הרוח על המים מסיטה עכשיו קצוות שיער , מגלה עינייך .
בואי את , ציירי בחול ואז מיחקי את מה שאין , את מה שרע , את מה שכבר עבר .
היי שקטה ,
נפשך שמורה .
אנחנו יחד ונגמר הפחד .
;){kind=link}