להשבר לרסיסים ובכפות מדממות לאסוף פיסות ולחבר .
להשבה בקיסמה של אותה הטעות , פעם אחר פעם ...
ושוב להבין , להבין בדיוק ,
ושוב - לטעות ולהבין - להבין בדיוק .
ליפול מהרגליים וכמו תמיד בסוף לקום ולהמשיך לצעוד .
לזייף לעצמך אמיתות קטנות , אך לגלות לך בשקט בסוף היום ,
אמת גדולה מול המראה .
לתת לרוח ולקור בין הסימטאות להצליף בעיניך הפקוחות ,
להוכיח , לנזוף , ובאותה היד גם לעטוף ...
לזמזם לעצמך ברחוב בשקט את שירי הדרך ,
את נדודיך , את הבנותיך הקטנות .. ..
לחיות את ההווה , את זו הנשימה ,
כמו מחר הוא רק תקווה , רק בקשה , רק תפילה .
;){kind=link}